אחת השאלות שמטרידות אותנו יותר מכל עוד מגיל צעיר מאוד היא השאלה המוכרת: מה נרצה לעשות כשנגדל? לצד יחידי הסגולה שמוצאים את דרכם כבר בתיכון או לכל המאוחר במהלך השירות הצבאי שלהם, לרובנו זוהי שאלה גורלית ומטרידה במיוחד. לעתים גם לאחר לימודי התואר הראשון, המסלול שהתווינו לעצמנו כבר לא מובן מאליו; ובמקרים אחרים, דווקא להיפך – לימודי התואר הראשון מחזקים את מה שחשבנו ואת התוכניות שבנינו, וגורמים לנו להמשיך למסלולי לימוד מתקדמים בתחומנו, לתואר שני בארץ או בחו"ל.
השאלה משמעותית עוד יותר בקרב בוגרי תואר ראשון שמנסים להחליט מה הצעד הבא שלהם, היא האם עליהם להמשיך ללימודי תואר שני בארץ או בחו"ל, אילו מבחני מעבר הם צריכים לעשות, והאם לימודי המשך, הממוקדים בקבלת תעודה מקצועית שתאפשר להם להתחיל לעבוד ולהרוויח את שכרם – הם למעשה הדרך העדיפה.
מה התשוקה שלך?
הרבה לפני שאתם נרשמים ללימודי התעודה או לקורס שיכין אתכם למבחני ה- SAT או ה- TOEFL, שהינם שלב בלתי נפרד בהליך הרישום למכללות ואוניברסיטאות בחו"ל, ובעיקר למוסדות הלימוד היוקרתיים (והיקרים) בארה"ב, נסו לדמיין את עצמכם בעוד כמה שנים ולהתחבר לתשוקה שלכם. נכון, הסבת מקצוע ושינוי קריירה אפשריים בכל נקודת זמן שהיא, אבל אם אתם יכולים כבר עכשיו להתחיל לרכוש השכלה גבוהה בתחום שאליו תתחברו – לא ברמת השכר אלא גם ברמת העניין – הרי זה משובח. למשל, מי שרוצה להיות מנהל בכיר בתחומו, חשוב שירכוש את הכלים הניהוליים הקיימים ויכיר את העולם הרחב והמגוון הזה.
מהם מסלולי הלימוד הפופולאריים לתואר שני בחו"ל?
חלק נכבד מן הסטודנטים שבוחרים בלימודי המשך מתקדמים בחו"ל, יעשו זאת בתחומי מנהל עסקים, כלכלה, רפואה ומדעים מדויקים. אחת הסיבות היא, שתנאי הקבלה ללימודי רפואה במוסדות לימוד נחשבים בחו"ל הם מקלים יותר מאלה שבארץ, ובכך פותחים דלתות בפני סטודנטים רבים ומאפשרים להם להגשים את חלומם.
ומה לגבי תנאי קבלה ללימודים לתארים מתקדמים בחו"ל?
בעוד שתנאי הקבלה ללימודי המשך בחו"ל הם שונים ותלויים במסלול, במדינה ועוד, הרי שישנם כמה תנאים שצריכים להתקיים במרבים המסלולים:
1. שליטה בשפה האנגלית ברמה גבוהה מאד, כולל שליטה בתחום הכמותי בשפה האנגלית – פרמטר זה ועוד רבים אחרים נבדקים במבחני מיון וקבלה דוגמת SAT, GMAT ועוד.
2. תואר ראשון בתחום הרלוונטי, כשלכל תחום סקאלת הציונים שלו, הנדרשים ללימודי המשך
3. אישור נוטריוני על התואר הראשון
4. מכתבי המלצה ממעסיקים קודמים, מרצים ועוד
5. ויזת לימודים (נדרש בחלק נכבד מן המדינות)
6. תיק מועמדות המכיל חיבור הצהרת כוונות, חיבור רקע אישי, קו"ח, מכתבי המלצה ודוגמת כתיבה אקדמית (לדוקטורט).
בארץ או בחו"ל?
הדילמה הנוספת היא, כמובן, איפה ללמוד. ישראל נחשבת אמנם למדינה שבה ההשכלה המוצעת לסטודנטים מוצעת ברמה גבוהה מאוד, אבל אין ספק שהלימודים בחו"ל נחשבים לאטרקציה של ממש עבור סטודנטים רבים. לצד מכללות ואוניברסיטאות בעלות שם באירופה, בארה"ב ובקנדה, לא מעט צעירים (יותר או פחות) בוחרים גם בשלל מוסדות חינוך מוכרים קצת פחות, או מרחיקים ליעדים אטרקטיביים אחרים כמו אוסטרליה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שלימודים בחו"ל הם יקרים הרבה יותר. נכון, אפשר בהחלט לקבל מלגות שונות, בוודאי על תקן סטודנט זר, אבל המגורים בארץ זרה, עלויות המעבר והקושי למצוא עבודה במדינה שבה אינכם דוברים את השפה המקומית, כל אלה הופכים את השינוי הזה למאתגר. ההתמודדות עם הקושי תשתלם לכם, בסופו של דבר, אבל כדי שתגיעו אל היעד הנכסף תצטרכו לעבור דרך לא פשוטה, ועם זה אתם צריכים להחליט האם אתם מוכנים להתמודד.