בגרות באנגלית

הצלחתי בבגרות באנגלית. האם אצליח בבחינת ה-TOEFL? תפקידה של בחינת ה-TOEFL הוא להעריך את שליטת הנבחן בשפה האנגלית בארבעה אלמנטים של שפה: כתיבה (30 נקודות), קריאה (30 נקודות), הבנת הנשמע (30 נקודות) והבנת הנקרא (30 נקודות). כל החלקים, אשר לכל אחד משקל שווה, מרכיבים ציון מקסימלי של 120 נקודות. למרות שבחינת ה-TOEFL מיועדת למועמדים זרים שאנגלית אינה שפת האם שלהם, ישנן נקודות שוני מרכזיות בין ה-TOEFL לבגרות באנגלית.

ראשית, יש לציין כי במאמר זה אנו עוסקים בבגרות באנגלית ברמה של 5 יח"ל, הרמה הגבוהה ביותר בישראל המצריכה תרגול והכנה רבים. עם זאת, בחינת ה- TOEFL מורכבת וקשה באופן משמעותי מבחינת הבגרות, וכן המבנה שלה ופורמט השאלות שונים. במאמר זה נעסוק בנקודות השוני / דימיון המרכזיות בין שתי הבחינות.

הבנת הנקרא

בעוד בבגרות באנגלית רמת הטקסטים אינה פשוטה, בבחינת ה- TOEFL רמת הכתיבה גולשת לרמה אקדמית ולכן הטקסטים הם מאתגרים יותר. כל הטקסטים בבחינת ה- TOEFL שאובים מעולם המדעים וההומניסטיקה, ואינם כוללים טקסטים ספרותיים כמו בבגרות באנגלית. פורמט השאלות בבחינת ה- TOEFL הוא אמריקאי (MULTIPLE-CHOICE), בעוד בבגרות באנגלית קרוב לחצי מהשאלות מבוססות על כתיבה חופשית והשלמת משפטים.

בעוד בשאלונים המתקדמים בבגרות תידרש להבין בעיקר את הרעיון המרכזי, בחינת ה- TOEFL שמה דגש גם על רעיון מרכזי וגם על פרטים והתפקיד שהם משחקים בתוך ההקשר הכללי של המאמר; זה מצריך יכולת "לקרוא בין השורות". נקודת השוני האחרונה קשורה לאלמנט הזמן – בבחינה באנגלית מוקצב לקטע האנסין בסביבות 45 דקות (עם 10 שאלות לערך העוסקות בקטע), בבחינת ה- TOEFL ניהול הזמן צריך להיות אפקטיבי ביותר היות ויש לענות על שאלות בזריזות ויעילות. בשפה זרה, דבר זה הינו מאתגר ביותר.

הבנת הנשמע

כמצוין מעלה, בבחינת ה- TOEFL ניתן משקל שווה לכל החלקים מתוך הנחת היסוד שהבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבה ודיבור משחקים משקל שווה בחיים האקדמיים של סטודנטים הלומדים באנגלית. בבגרות באנגלית חלק הבנת הנשמע הוא מינורי בהשוואה לזה של בחינת ה-TOEFL; בבחינת ה-TOEFL השאלות מאתגרות יותר ועל הנבחן להתמודד עם שילוב של טקסט כתוב ומושמע כדי להצליח (שאלות אלה מכונות INTEGRATED). חלק הבנת הנשמע בבחינת ה-TOEFL נחשב לרוב לחלק הקל בבחינה.

דיבור ותקשורת בעל-פה

בבחינת הבגרות באנגלית יכולת המועמד לתקשר באנגלית נבחנת באופן יחסית מינימלי. בבגרות בעל-פה על כל נבחן לשבת בראיון אישי קצר העוסק בפרוייקט שעשה במהלך לימודי האנגלית. לחלק זה ניתן להתאמן מראש, ועם מספיק תרגול לתפקד בו היטב. בבחינת ה-TOEFL, לעומת זאת, הדרך היכולה להתכונן לחלק הדיבור היא באמצעות תרגול של יכולת הדיבור באופן כללי – אין אפשרות לצפות אילו שאלות תופענה בחלק הדיבור. כמו כן, אין פידבק מאדם היושב מולך היות וחלק הדיבור מתבצע לתוך מיקרופון. חלק מן השאלות (INTEGRATED) עוסקות בשילוב של טקסט כתוב ומושמע, ועל המועמד לדבר בעל-פה על נושא אקדמי שלא ראה לפני כן. בשל זאת, חלק הדיבור שונה לחלוטין מזה של בחינת הבגרות, וקשה יותר באופן משמעותי. רוב המועמדים נתקלים בקשיים רבים בחלק זה.

כתיבה

בעוד בשאלון המתקדם ביותר (שאלון G) בבחינת הבגרות באנגלית נדרש הנבחן לכתוב חיבור כללי על נושא מסוים שאורכו כ-150 מילים, במבחן TOEFL החיבורים ארוכים יותר והציפיות מרמת הכתיבה, הדקדוק והתוכן הן גבוהות יותר. בנוסף לכתיבת חיבור על נושא מסוים, על המועמד לכתוב חיבורים העוסקים בטקסטים אחרים שניתנים בבחינה (INTEGRATED) ובשל כך להביע רעיונות מורכבים יותר שקשורים לטקסט שהנבחן לא ראה.

מבחן טופל- שורה תחתונה

הצלחה בבחינת הבגרות באנגלית ברמה של 5 יח"ל אינה ערובה להצלחה בבחינת ה-TOEFL, אך ציון גבוה מראה שלנבחן בהחלט יש את הפוטנציאל להצליח במבחן TOEFL. עם זאת, היות ובחינת ה-TOEFL ארוכה יותר (4 שעות לעומת 3 שעות לבגרות לרוב התלמידים העושים שני שאלונים במועד אחד) ומורכבת יותר – היא מצריכה הכנה מעמיקה יותר. הציפיות מרמת האנגלית של הנבחנים במבחן TOEFL הן גבוהות הרבה יותר – דקדוק חזק, יכולת לקרוא בין השורות, יכולת לעבוד תחת לחץ זמן ועוד. מרכז ידע פלוס, אשר הוקם ב-2002 וממוקם ברמת גן, מציע קורסי TOEFL כל השנה וכן שיעורי ניסיון לקורס TOEFL המתקיים במהלך השבוע בערב.