מבחן Toefl הוא מבחן שבוחן את ההכרות של סטודנטים המעוניינים ללמוד במוסדות אקדמיים מעבר לים עם השפה האנגלית. המבחן מציע לנו ארבעה חלקים שבודקים מיומנויות כמו שפה, הבנת הנקרא, ניסוח ואוצר מילים, הבנת הנשמע, דיבור וכתיבה.
בכל אחד מחלקי הבחינה ניתן לקבל בין 0-30 נקודות כאשר בסך הכל ניתן לצבור בבחינה עד 120 נקודות. הבוחנים שבודקים את מבחני ה-Toefl מבצעים הערכה מקיפה, כאשר הם למעשה בודקים גם תשובות קרובות לתשובה הנכונה, כדי לבחון את רמת ההבנה של המועמד.
אלו הם החלקים המרכיבים בחינת Toefl כיום:
הבנת הנקרא
פרק הבנת הנקרא בוחן את ההכרות של המועמד עם טקסטים באנגלית ואת היכולת שלו להבין את המסר שלהם. הפרק מכיל שלושה סוגי טקסטים באנגלית שלכל אחד ממנו תפקיד.
קבוצת הטקסטים הראשונה מספקת למעשה הסבר על סוגיה מסוימת. המקבץ השני מציג נקודת מבט אחרת לצד הוכחות והסברים שמחזקים את נקודת המבט הזו ואילו קבוצת הטקסטים השלישית מציגה ביוגרפיה של אדם או תמציתו של אירוע מסוים, דרך אדם שלישי שמעביר את המידע.
הניתוח של הטקסטים נעשה באמצעות שאלות אמריקאיות, לצד אפשרות להשלים את התשובה הנכונה באמצעות טקסט חופשי. בנוסף, מתבקשים המועמדים לנסח מחדש משפטים או לבחור במשפט מתאים מתוך סדרה של משפטים. שאלות אלו בוחנות את הבנת הטקסט והמסרים שמאחוריו.
הבנת הנשמע
החלק השני מציג כמה קטעי שמיעה שתפקידם לבדוק את יכולת הבנת הנשמע של המועמד. פרק זה של מבחן Toefl כולל מקבצי הרצאות, לצד שיחות ודיונים מוקלטים. המועמד מקשיב לקטעים ועונה על 5-6 שאלות בהקשר לכל קטע. הקטעים נמשכים בין 3-5 דקות וכוללים בין 800-500 מילים בקטעי ההרצאות או 12-25 בשיחות ובדיונים.
חלק הדיבור
חלק הדיבור כולל מספר קטעי שמיעה שבוחנים את יכולת הניסוח והדיבור של הנבחן. במהלך חלק זה של הבחינה מנהל למעשה הנבחן דיון. הוא משתתף בשיחת חולין דרך סימולציה, ממשיך להבעת עמדה ולבסוף מתקשר עם חבריו.
משימות אלו מוקלטות באמצעות מיקרופון והבוחנים בארצות הברית מקבלים את ההקלטות ובוחנים את יכולת ההתנסחות של המועמד. בסך הכל חלק זה של מבחן Toefl מורכב מ-6 קטעים שונים של דיבור, שאורכם כ-20 דקות. חלק מהמשימות מאפשרות דיבור חופשי ואחרות משולבות בדיון.
חלק הכתיבה
החלק הרביעי של מבחן Toefl עוסק בכתיבה וניסוח. במהלך פרק זה נבחנת היכולת של המועמד לכתוב טקסטים באנגלית. הנבחנים נבדקים בשני סוגים עיקריים של כתיבה – כתיבה אקדמית וכתיבה חופשית. הכתיבה האקדמאית נוגעת ביכולת משולבת ליצור קטע טקסט על נושא אקדמי לצד סיכום של קטעי האזנה וקריאה קיימים. חלק הכתיבה החופשית עוסק בכתיבת מאמר על נושא אקטואלי, הצגת הנושא, הסברים והוכחות. המלצת המדריכים לקראת הבחינה היא לכתוב מעל ל-300 מילים בפרק הכתיבה החופשית ואילו בפרק הכתיבה הארקמית לכתוב בין 150-225 מילה לכל הפחות.
